קסיאנמינג נ' חברת יהב חמיאס טכנולוגיות בע"מ

החלטה

1.בפני בקשה לחיוב התובע בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבעת.

2.נימוקי הבקשה: התובע, אזרח סין, הגיש תביעה מכחשת ומשוללת יסוד, נטש את החברה המבקשת ללא הודעה מוקדמת וגרם לה נזקים בכך שאינה יכולה לקלוט עובד אחר תחתיו.

3.המשיב בתגובתו התנגד לבקשה, טען כי במהלך דיון עדותו המוקדמת הודתה המבקשת כי הודיעה למשיב סמוך לסיום עבודתו על אי חידוש אשרתו והכוונה לסיים העסקתו, זאת לאחר שנשללו מהמשיב זכויות יסוד, כטענתו.

4.מדובר בתביעת עובד זר מסין אשר העסק בנתבעת מיום 5.5.08 עד סוף חודש 1/11. בתביעתו עתר לתשלום בגין הפרשי שכר עבודה וזכויות סוציאליות, לרבות פיצויי פיטורים ופנסיה.

5.הנתבעת בכתב ההגנה הודתה בהעסקתו של התובע על ידה בתקופה שצויינה על ידו, וטענה לקיזוז תשלומי יתר ששילמה לתובע.

6.תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 דנה במתן ערובה להבטחת הוצאותיו של נתבע ואומצה בבית הדין מכח סעיף 33 לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969 (דב"ע נה/ 3-218 אלי איוב אל הדיה – שרפן דוד בע"מ, פד"ע כט 391).

ככלל, "תכליתה של ההוראה המסמיכה את בית המשפט להטיל ערובה הינה מניעת תביעות סרק והבטחת תשלום הוצאותיו של הנתבע, בפרט במקרים בהם נראה כי סיכויה של התובענה קלושים... עם זאת, לאור חשיבותה הרבה של זכות הגישה לערכאות שיפוטיות, הכלל הוא כי אין בית המשפט מחייב תובע במתן ערובה להוצאות הנתבע מחמת עוניו בלבד" (רע"א 7543/04 ליסטר נ. ליסטר ואח', מיום 3.10.04).

בבית הדין הארצי לעבודה נקבע כי זכות הגישה לערכאות והזכות לממש זכויות קוגנטיות גוברות, דרך כלל, על זכות הנתבע לגבות את הוצאותיו, אלא אם הנתבע הוכיח כי ייגרם לו נזק של ממש כתוצאה מהגשת התובענה ו/או שהינה מופרכת על פניה ו/או שבעבר הושתו על התובע הוצאות משפט או חיובים אחרים אותם לא פרע (ע"ע 1064/00 דניאל קיניאנג'וי – אוליצקי עבודות עפר כבישים ופיתוח בע"מ, מיום 29.8.00; עע 1424/02 פתחי אבו נאסר- סיינט פטר אין גליקנטו, מיום 6.7.03).

יש לבחון כל מקרה על פי נסיבותיו, ולדרוש מהעובד הוכחה ראשונית לכאורה, ולו ראשית ראיה, שאין מדובר בהליך סרק.

7.לאחר שבחנתי את הבקשה ועיינתי בתיק העיקרי, בשים לב לאמות המידה שהותוו בפסיקה ותוך איזון האינטרסים, ובהתחשב בתכליתה של הערובה להבטיח את זכות הנתבע להפרע מן התובע במידה ויפסיד בדינו בגין הוצאות משפט שהוציא, מצד אחד; וכן הפגיעה בגין הטלת הערובה בזכותו הקניינית של התובע להמשיך בהליכים משפטיים להגשמת זכויותיו, זכות חוקתית אותה הוא מבקש לממש בתביעתו בביה"ד, מהצד האחר – מצאתי לנכון שאין להעתר לבקשה.

דינו של התובע כדין עובד זר הראוי להגנת בית הדין על זכויותיו כפרט חלש. לא נטען במקרה דנן כי הוצאות שנפסקו לא שולמו או שהתובע התחמק מהליכים. חומר התיק, כשלעצמו, אינו מצביע בשלב לכאורי זה על כך שהתביעה כנגד המבקשת מופרכת על פניה. אין להתעלם מהצהרת הנתבעת בדיון עדות מוקדמת של התובע, לפיה הודיעה לתובע כי לא יהיו היתרים להעסקת עובדים זרים בענף התעשיה בשנת 2012, לכן תסתיים העסקתו בסוף שנת 2011. השאלות המשפטיות והעובדתיות בענין זכאות התובע לתשלומים מהמבקשת תתבררנה במשפט. חשוב לייחס משקל מיוחד לענין הציבורי בתביעה למימוש זכויות מתחום משפט העבודה, במסגרתה נוטה בית הדין לעבודה שלא להכביד על התובע, וכן לפער הכוחות בין עובד זר לבין מעסיקיו והקשיים הניצבים בדרכו לממש את זכויותיו בביה"ד.

בנסיבות אלה, הענות לבקשה עלולה להטיל על התובע מעמסה ומחסור למימוש זכויותיו באשר היא עלולה לגרום לסילוק התביעה בטרם הוכרעה.

8.לאור האמור, אני קובעת כי אין הצדקה לחיוב המשיב בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות המבקשת.

התוצאה היא שהבקשה נדחית.

כל צד ישא בהוצאותיו.

ההחלטה תישלח לצדדים ע"י המזכירות.

ניתנה היום, כ"ד סיון תשע"ב, 14 יוני 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: